אין מוצרים בעגלה
יין שמכיל לפחות 85% מזן ענבים אחד. בכל מדינה ישנן תקנות מעט שונות לגבי אחוז הזן ביין. בישראל, למשל - 85%. כשהיין זני, אפשר לכתוב על התווית את הזן. לכן, כשאתם רואים שם של זן על התווית, דעו שמדובר בלפחות 85% (כמובן שזה יכול להיות גם 100%) של אותו זן.
יין יבש זהו יין שכל הסוכר בו הפך לאלכוהול (תהליך התסיסה הוא פשוט- השמרים אוכלים את הסוכר והופכים אותו לאלכוהול ולפחמן דו חמצני). יין חצי יבש זה יין שהשמרים אכלו רק חלק מהסוכר ואז היינן הפסיק את התהליך ונשאר בו סוכר (בעגה המקצועית קוראים לזה 'סוכר שיורי').
בגדול גדול- בין 0-4 גרם סוכר לליטר משקה היין יבש.
טאנין הוא חומר הנמצא בקליפות הענבים, בחרצנים ובשזרות הענבים והוא זה שגורם לאותה תחושת "עפיצות"(גם לזה יש לנו הסבר), שכאמור נותנת הרגשת יובש בפה. כיוון שיינות אדומים מיוצרים יחד עם הקליפות, הם סופגים טאנינים בכמויות גבוהות בהרבה מיינות לבנים ויינות רוזה.
טאנין מעץ - טאנינים ביין אשר מקורם בחבית שבה התיישן היין ולא מהענבים. בדרך כלל ההשפעה של העץ מורגשת יותר מחביות חדשות
עפיצות, אותה מילה "ענקית", שרבים אוהבים להשתמש בה, ורבים גם לא תמיד מבינים אותה, היא בעצם אותה תחושת יובש שנוצרת בפה.
תחושה זו נגרמת בגלל טאנינים הנמצאים בקליפות הענבים ובעץ האלון, המרכיב את חביות העץ.
זוהי תחושה שנגרמת גם על ידי אכילה של פרי בוסר, כגון אפרסמון, ומשוייכת ליינות אדומים, שכן תהליך הייצור שלהם מתבצע יחד עם הקליפות.
בקיצור - טאנין זה החומר, עפיצות זו התחושה.
יין שהארומות והטעמים בו הם לא פירותיים ו/או פרחוניים, אלא ארומות וטעמים המרמזים על מינרלים שמגיעים מהאדמה- מליחות, אבן רטובה, פלינט, גיר וכו׳.
טעמים וארומות שמקורם בירק, עשב( עשבי תיבול למיניהן - רוזמרין, מרווה, טימין, טרגון וכו׳). לאנשי האדמה מביניכם - כמו הריח המרגש הזה, אחרי שדשא נקצץ.
סולפיט הוא חומר משמר טבעי הנמצא בענב. ייננים רבים נוהגים להוסיף סולפיט ליין בתור חומר משמר ואנטי-בקטריאלי טבעי. יינות ללא תוספת סולפיט, למשל ביינות טבעיים, הסולפיטים קיימים אך ורק בענבים עצמם. אינפוט מגניב - ״סולפיט״ בעברית נקרא גָּפְרָה.
תסיסה היא תהליך כימי המתרחש במיכלים ללא חמצן, שבו שמרי יין הופכים את הסוכרים שבענבים לאלכוהול.
התסיסה מתרחשת בדרך כלל במיכלי נירוסטה, הן ליינות לבנים והן ליינות אדומים.
